תלמוד בבלי
תלמוד בבלי

עבודה זרה 133

CommentaryAudioShareBookmark
א

דברי הכל אסורה בפת צוננת וחבית מגופה דברי הכל מותרת לא נחלקו אלא בפת חמה וחבית מגופה בפת צוננת וחבית פתוחה והא דידי נמי כפת חמה וחבית פתוחה דמי:

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ב

זה הכלל כל שבהנאתו בנותן טעם כו': אמר רב יהודה אמר שמואל הכי הלכתא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ג

ואמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא שנפל לתוך גריסין רותחין אבל נפל לתוך גריסין צוננין והרתיחן נעשה כמי שהשביח ולבסוף פגם ואסור

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ד

וכן כי אתא רבין אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לא שנו אלא שנפל לתוך גריסין רותחין אבל נפל לתוך גריסין צוננין והרתיחן נעשה כמי שהשביח ולבסוף פגם ואסור וכן כי אתא רב דימי כו' וכך היו עושין בערבי שבתות בציפורי וקוראין אותם שחליים

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ה

אמר ריש לקיש נותן טעם לפגם שאמרו לא שיאמרו קדירה זו חסירה מלח יתירה מלח חסירה תבלין יתירה תבלין אלא כל שאין חסירה כלום ואינה נאכלת מפני זה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ו

ואיכא דאמרי אמר ריש לקיש נותן טעם לפגם שאמרו אין אומרין קדירה זו חסירה מלח יתירה מלח חסירה תבלין יתירה תבלין אלא השתא מיהא הא פגמה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ז

אמר ר' אבהו אמר רבי יוחנן כל שטעמו וממשו אסור לוקין עליו וזהו כזית בכדי אכילת פרס

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
פרק קודםפרק הבא